.שנהב בן שושן

תקן הוא מסמך דרישות החלות על המוצר או תהליך כדי שיתאים ליעודו.

​

לקביעת תקנים ועדכונם, קמו גופים שונים בעלי סמכויות לקביעת תקן. תקנים יכולים להיות מוגדרים ברמה לאומית, אזורית או בינלאומית.

 

מטרת התקן היא להגדיר:

- נורמת ייצור להבטחת רמת שימוש בטוחה במוצר

- נורמה למוצר שיבטיח את יעודו השימושי

- תצורה אחידה למשתמש

- קביעת ממשק יעיל לתאימות בין יצרנים שונים

​

בישראל, בשנת 1953 חוקק חוק התקנים, הקובע כי הגוף האחראי על התקינה בישראל הוא מכון התקנים הישראלי ומוצרים אשר עומדים בתקן שנקבע עבורם, מאושרים לסימון בסימן תו תקן.

​

מי יכול לסמן את המוצר שלו בתו תקן?

כל יצרן של מוצר המבקש אישור כי המוצר שהוא מיצר עומד בדרישות תקן ישראלי מתאים ושמכון התקנים הישראלי מצא את התקן מתאים למתן היתר (לאחר הבדיקות הנדרשות בתקן)

​

סוגי תקנים:

1. תקן רשמי - תקן רשמי הוא תקן שמשרד הכלכלה קבע כי הוא חובה וזאת על מנת להשיג את המטרות הבאות: שמירה על בריאות או בטיחות הציבור, הגנה על איכות הסביבה, הגנת הצרכן, הבטחת תאימות תחליפים, מניעת נזק כלכלי משמעותי של צרכנים. תקן יכול להיות רשמי במלואו או רשמי בחלקו.

​

2. תקן וולנטרי - תקן אשר הנקבע על ידי מכון התקנים ואינו מחייב. המשמעות היא שמוצרים שעומדים בתקן יסומנו בתו תקן ואלו שלא עומדים, לא יסומנו.

​

קיימים סיווגים שונים של תוי תקן נוספים כגון תו בטיחות ותו ירוק.

​

צפייה בתקנים ניתן לעשות באתר מכון התקנים - https://www.sii.org.il/he/standards-search

מידע נוסף באתר תו תקן של מכון התקנים - https://www.sii.org.il/he/standards-mark

​

​

​